בנק לאומי לישראל בע"מ נ' ללוש ואח'

החלטה

בפני בקשתה של המבקשת כי אורה על ביטול העיקולים שהוטלו על זכויותיה, אצל מחזיקים שונים, לאחר שניתן כנגדה פסק דין בהעדר הגנה בתיק זה, על הסך של 141,780 ₪ (בערכים נומינליים).

בבקשה טוענת המבקשת, בתמצית, כי בבקשה הטעה המשיב את בית המשפט, הן בשל איזכורם של מחזיקים בלתי רלוונטיים, והן בשל העלמת עובדות – כגון העובדה כי למבקשת אין כל קשר להלוואות נשוא התביעה או לחשבון העסקי נשוא התביעה.

כאן המקום לציין כי בבוקר הדיון בבקשה, ביקש המשיב לצמצם את צו העיקול ולהעמידו על הסך של 141,844 ₪ ולא כפי שניתן במקור (קרי – על הסך של 420,304 ₪, הוא מלוא סכום התביעה כנגד שני הנתבעים גם יחד). הצו תוקן כמבוקש.

ביום 29/11/2011 נערך בפני דיון בבקשה, במעמד הצדדים, ונשמעו סיכומיהם בעל-פה.

לאחר שעיינתי בכתב התביעה על נספחיו, בבקשה לביטולו (שהוגשה על ידי המבקשת ביום הדיון עצמו) ובסיכומי טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

ראשית, אינני מקבל את הטענה כי נקיבת מחזיקים שונים, בבקשה להטלת עיקולים, משמעה, בהכרח, חוסר תום-לב או רצון לפגוע במבקשת.

אין חולק בין הצדדים כי קיימים קשרים (גם אם משפחתיים בלבד) בין הבעלים או מחזיקי המניות במחזיקים השונים (למשל העסק הקרוי "עראביקה") ובין המבקשת, ולפיכך, אין תימה כי המשיב ביקש להקפיא את המצב הקיים בדרך של עיקול זכויותיה, ככל שקיימות, במחזיקים אלה.

לא ירדתי לסוף דעתו של ב"כ המבקשת אודות ה"נזק" שנגרם למחזיקים אלה, שהרי כל שנדרש מהם, אם אכן אין למבקשת כל זכויות המוחזקות על ידם, הוא להשיב לצו העיקול בזו הלשון.

שנית, אינני מקבל את הטענה כי המשיב "העלים עובדות" מבית המשפט, הקשורות לכאורה למידת מעורבותה של המבקשת בחשבון העסקי נשוא התביעה.

כתב התביעה מפרט בצורה ברורה את מידת מעורבותה ו/או התחייבותיה של המבקשת כלפי חובו של הנתבע הנוסף, ואף אינו מייחס לה את מלוא סכום התביעה.

שלישית, טענות המבקשת בדבר פגיעה חמורה בשכרה, עד כדי אי-יכולת להתקיים, אינה ברורה לאור הוראות חוק הגנת השכר, והחזקה הקיימת על המחזיקים כי יפעלו על פיו.

דווקא טענות המבקשת בדבר מצבה הכלכלי החמור (סע' 8, 25 ו- 26 לבקשה) מחזקות את טענות המשיב בדבר ההכבדה האפשרית על ביצועו של פסק הדין.

בשולי הדברים אציין כי טענות ההגנה של המבקשת, שהועלו בבקשתה לביטול פסק הדין, דינן להתברר במסגרת הדיון באותה בקשה, אך כבר עתה ניתן לומר כי המדובר בטענות כלליות ובלתי מפורטות. כך, למשל, המבקשת לא מבהירה מדוע "לא ייתכן", כלשונה, כי תינתן לנתבע הנוסף הלוואה נוספת לאחר שלא עמד בהחזרי ההלוואה הקודמת, והכיצד הדבר מסייע לה בעניין ערבותה הברורה להלוואה שנטלה – לאור הוראות סע' 5 לכתב הערבות.

לעניין סכום העיקול, הרי שהדבר תוקן ביוזמת המשיב (ולא הועלה בצורה ברורה בבקשה), ומכל מקום, הטעות אינה מקנה למבקשת זכות לביטולו של העיקול מיסודו, שהרי ממילא לא נטען על ידה שצו העיקול תפס, בפועל, סכום העולה על הסכום הנכון.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה לביטול העיקולים נדחית.

בנסיבות העניין, לאור תיקונו של צו העיקול, ולפנים משורת הדין, אינני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, ד' כסלו תשע"ב, 30 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: